טיפול בהפרעות זקפה
הפרעת זקפה מאופיינת בחוסר יכולת להשיג או לשמור על זקפה המספיקה לפעילות מינית. זה יכול להוביל למבוכה או חרדה ומשפיע על 1.4 מיליון גברים בישראל.
זקפה מתייחסת לתהליך הפיזיולוגי שבו הפין הופך מוצק, מוגדל וזקור יותר ממצבו הבסיסי, מצב המאפשר חדירה וגינלית/אנאלית/אוראלית. פעולה זו מתרחשת כתוצאה מזרימת דם מוגברת לרקמות הזקפה של הפין. במרפאה שלנו בתל אביב, המטפלת בהפרעות זקפה, פיתחנו פרוטוקול טיפול המותאם במיוחד עבור המטופל ועבור מצבו הספציפי, כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר.
תהליך השגת זקפה כרוך בגורמים פיזיים ופסיכולוגיים כאחד. כאשר גבר מגורה מינית, אותות עצביים נשלחים מהמוח אל הפין. אותות אלה מפעילים את שחרור תחמוצת החנקן, מולקולה המרפה את השרירים החלקים בדפנות כלי הדם בתוך הפין. כאשר השרירים החלקים נרפים, העורקים בפין מתרחבים, ומאפשרים ליותר דם לזרום לרקמות הזקפה הידועות בשם corporae caversonae.
ה corporae caversonae הם שני מבנים דמויי ספוג העוברים לאורכו של הפין. זרימת הדם המוגברת ממלאת ומרחיבה את רקמות הזקפה, וגורמת לפין להיות זקוף ומוצק. במהלך זקפה, הוורידים שבדרך כלל נושאים דם מהפין החוצה לו, נדחקים אל הדופן החיצונית של הפין, וזרימת הדם החוצה מהפין מוגבלת, מה שעוזר לשמור על הזקפה למשך הפעילות המינית.
אין זמן מוגדר על כמה זמן קיום יחסי מין הוא נורמלי, לפני שגבר פולט. עם זאת, מחקרים הראו שהזמן הממוצע לקיום יחסי מין הוא 5.5 דקות. תפקוד לקוי של זקפה יכול להשפיע על גברים בכל הגילאים, אם כי הוא נפוץ יותר בגברים מבוגרים, מה שהופך את הסיכוי לגברים מבוגרים להזדקק לטיפול בזקפה חלשה.
תכנית הטיפול של ד״ר שניידר מותאמת אישית לכל מטופל, במהלכה המטופל מקבל פרוטוקול טיפול בהפרעות זקפה המותאם במיוחד עבורו ועבור מצבו הספציפי להשגת התוצאות הטובות ביותר. פרוטוקול הטיפול של ד״ר שניידר הוא היחיד המשלב טיפולים בסדר מסוים ובמרווחים מדויקים בהתאם לכל מטופל ומצבו הספציפי.
מהן הסיבות השכיחות לבעיות זקפה?
לבעיות זקפה יכולות להיות סיבות שונות, הן פיזיות והן פסיכולוגיות.
כמה גורמים נפוצים שיכולים לתרום למצב ועשויים לגרום למישהו לפנות לטיפול בהפרעות זקפה כוללים:
הגורמים להפרעות זקפה אורגניות –
- הפרעה בתפקוד כלי דם: מצבים המשפיעים על זרימת הדם, כגון טרשת עורקים (התקשות והיצרות של העורקים), לחץ דם גבוה, סוכרת או מחלות לב וכלי דם.
- סיבות נוירולוגיות: מצבים המשפיעים על העצבים המעורבים בתהליך ההזקפה, כגון טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון, פציעות בעמוד השדרה או נזק עצבי כתוצאה מניתוח או טראומה.
- סיבות הורמונליות: חוסר איזון הורמונלי, במיוחד רמות נמוכות של טסטוסטרון.
- תרופות: תרופות מסוימות, כולל כמה תרופות נוגדות דיכאון, תרופות להורדת לחץ דם, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות למצבי ערמונית.
- מחלת פיירוני: מצב זה כרוך בהתפתחות של פלאקים סיביים בתוך הפין, הגורמים לעיקול או לעיוות ועלול להוביל לקשיים בזקפה.
הפרעות זקפה פסיכוגניות גורמות ל:
- חרדת ביצוע: פחד או חרדה הקשורים לביצועים מיניים, כולל חששות לגבי סיפוק בן/בת זוג או פחד מכישלון.
- בעיות בזוגיות: קשיים בתוך מערכת יחסים, קונפליקטים לא פתורים או חוסר אינטימיות רגשית.
- מתח ודיכאון: רמות גבוהות של מתח, דיכאון או הפרעות בריאות נפשיות אחרות יכולות להשפיע על התפקוד המיני.
- טראומה או התעללות מינית בעבר: חוויות טראומטיות קודמות או התעללות מינית עלולות להשפיע על התפקוד המיני.
- ציפיות לא מציאותיות או אמונות שליליות: מחשבות או אמונות שליליות לגבי מיניות, דימוי גוף או הערכה עצמית.
ישנם שני סוגים עיקריים של הפרעות זקפה:
- הפרעות זקפה אורגנית: סוג זה נגרם על ידי גורמים פיזיולוגיים/פתולוגיים המשפיעים על זרימת הדם או אספקת העצבים לפין.
- הפרעות זקפה פסיכוגניות: סוג זה נגרם בעיקר על ידי גורמים פסיכולוגיים או רגשיים. זה עשוי להתרחש אצל אנשים בעלי תפקוד גופני תקין, אשר חווים קשיים בגירוי מיני או בשמירה על זקפה עקב עכבות פסיכולוגיות.
ברוב הפעמים, מדובר על הפרעה משולבת, ולכן הטיפול הופך למורכב יותר, וצריך להיעשות ע״י רופא מומחה בתחום.
